חוזר רשות המסים בעניין חברת משלח יד זרה

חמי"ז|רשות המסים|תכנוני מס|פקודת מס הכנסה

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוקטובר 2016

רשות המסים פרסמה ביום 14 באוקטובר 2016, חוזר מקצועי בעניין חברת משלח יד זרה (חמי"ז). מטרת החוזר היא להבהיר את תיקון החקיקה שייזמה הרשות (תיקון 198 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקפו ביום 1.1.14), במטרה לסגור תכנוני מס שונים, ופרשנות בלתי ראויה לסעיף הדן בחמי"ז ובבעלי מניותיה שהתגלו במהלך השנים בביקורת שערכה רשות המסים.

ראו גם:

שינויי החקיקה בנושא חנ"ז וחמי"ז - 2014
סעיף 75ב1 לפקודה בנושא חברת משלח יד זרה

מבוא

החל מתיקון 132 לפקודת מס הכנסה שיטת המיסוי בישראל כוללת גם מיסוי פרסונלי. כלומר, תושב ישראל חייב במס גם על הכנסות שהופקו על-ידו מחוץ לישראל, לרבות הכנסות כאמור ממשלח יד. מטרת חקיקת החמי"ז היא להתמודד עם תכנון מס פשוט בו יכלו לנקוט בעלי מקצועות חופשיים אשר פועלים בחו"ל, כדי לעקוף את שיטת המיסוי הפרסונלית – תושבי ישראל שהיו נותנים שירותים בחו"ל היו יכולים להקים חברה זרה ולתת את השירותים באמצעותה. כך שבניגוד ליחיד אשר מפיק הכנסות ממשלח יד בחו"ל וחייב על הכנסות אלה מס בשיעור המס השולי; יחיד כאמור, אילו היה פועל בחו"ל באמצעות חברה זרה, לולא חוקק סעיף החמי"ז, לא היה חייב במס על הכנסות אלו, והשתת המס עליהן הייתה נדחית עד למועד חלוקת הכספים כדיבידנד, אשר שיעור המס החל עליו בדרך כלל נמוך משיעור המס השולי.

השינוי בחקיקה

השוני המשמעותי שבין נוסח סעיף החמי"ז בנוסחו הקודם לבין נוסח סעיף החמי"ז בנוסחו כיום הוא במנגנון השתת המס, בטכניקה. בעוד שלפי המנגנון שהיה קבוע בסעיף בנוסחו הקודם החברה הזרה הייתה נישומה לצרכי מס בישראל, במודל הנוכחי הנישום (שחייב במס) הוא בעל המניות הישראלי, והוא זה שחייב במס בגין הכנסות החמי"ז. החוזר מקצועי בעניין חברת משליח יד זרה מבהיר עניין זה.

הרציונל של שינוי החקיקה

הסיבה העיקרית לתיקון החקיקה האחרון בעניין החמי"ז היא כאמור סגירת תכנוני המס שהיו קיימים בחוק בנוסחו הקודם כך לדוגמא: במקרים בהם חברה זרה, העונה על הגדרת חמי"ז, היא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנה למניעת מיסי כפל, הועלתה טענה לפיה הוראות החמי"ז מתנגשות עם אמנת המס ולכן לא ניתן להשית מס על רווחי החברה הזרה בישראל. כיוון שבמודל המיסוי של החמי"ז בנוסחו כיום מיוחסות ההכנסות אל בעל המניות הישראלי (ולא לחברה תושבת חוץ), לא יכולה עוד לעלות טענה כזו, גם כאשר החברה הזרה היא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנת מס.

דוגמאות פרקטיות

בחוזר מקצועי בעניין חברת משליח יד זרה, רשות מסים מפרטת מספר דוגמאות להבהרת המיסוי החל על תושבי ישראל לאחר התיקון:

דוגמא ראשונה - יחיד תושב ישראל בעל מניות יחידי בחברת משלח יד זרה

אופן המיסוי:

  • בשלב א'- בצבירה- היחיד בעל המניות תושב ישראל ימוסה על הרווחים הצבורים של החמי"ז בשיעור מס חברות של 25%. יינתן זיכוי מס זר ששולם בחו"ל.
  • בשלב ב' – בחלוקה – יחול מס בשיעור של 30% על הסכומים שמחולקים ליחיד. יינתן זיכוי מס זר בגין

דוגמא שניה - חברה  תושבת ישראל המחזיקה בחברת משלח יד זרה

אופן המיסוי:

  • בשלב א'- בצבירה- החברה תושבת ישראל  בעלת המניות בחמי"ז ימוסה על הרווחים הצבורים של החמי"ז בשיעור מס חברות של 25%. יינתן זיכוי מס זר ששולם בחו"ל.
  • בשלב ב' – בחלוקה בפועל מהחמי"ז לחברה תושבת ישראל – לא יחול מס נוסף על המס ששולם בשלב א' אם נוכה מס במקור ישמר סכום הניכוי להתחשבנות בחלוקה בשלב ג'
  • שלב ג' – חלוקה בפועל מהחברה תושבת ישראל לבעל המניות- יחול מס בשיעור של 30% על הסכומים שמחולקים ליחיד. יינתן זיכוי מס זר בגין המס שנוכה במקור בחו"ל בכפוף לחישוב בשלב ב'.

יש להסתמך אך ורק על האמור בחוזר מקצועי בעניין חברת משליח יד זרה הרשמי של רשות המסים

ניתן לקבוע פגישה עם
 עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים