פרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017

רשות המסים|חברות ארנק|מיסוי בינלאומי|שליטה וניהול|מקלט מס

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוגוסט 2016

בפרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017 מוצעים שינויי חקיקה דרמטיים בתחום המסים. שינויי החקיקה בפרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017 משקפים את עמדת רשות המסים ביחס לצעדים הנדרשים לדעתה במאבק בהון השחור וסגירת פרצות מס. להלן סקירת השינויים המרכזיים בפרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017, כולל הערות משלימות והפניות למקורות נוספים. מודגש כי שינויים שונים עשויים להתקבל בפרק המסים בנוסח הסופי של חוק ההסדרים  לשנת 2017, בתקופה הקרובה. 

לסקירות קודמות, ראו:
פרק המסים בטיוטת חוק ההסדרים, 2016
פרק המסים בתוכנית הכלכלית לשנת 2015

מיסוי חברות ארנק

רשות המסים מנסה שוב, לאחר שנכשלה כמה פעמים בעבר, לסגור תכנון מס של מה שהיא מכנה חברות ארנק. רשות המסים שואפת לחייב את חברות הארנק לחלק את הרווחים שצברו כך שבעל המניות, בדרך כלל אדם יחיד המחזיק בחברה, יחוייב בתשלום של מס ההכנסה מלא (כ 50% במקום מס חברות של 25% ודחיית מס על הדיבידנד) וכמובן דמי ביטוח לאומי. אלא שהצעת החוק בעניין זה היא בעייתית, שכן זכותו של אדם להקים חברה ולפעול באמצעותה היא זכות חוקתית ולא ניתן להגבילה במקרה זה. בפסיקה נקבע, כי מותר לכל אדם לתכנן את דרך ניהול עסקיו באופן שחבותו במס תוקטן, ובכלל זה מתן שירותים באמצעות חברה בע"מ- כמובן כל עוד התכנון הוא חוקי.

להרחבה בנושא חברות ארנק, ראו: חברות ארנק - מדריך מיסים

שליטה וניהול – תושבות החברה

רשות המסים מנסה באמצעות סעיף נסתר בחוק ההסדרים לחייב במס בישראל, בתנאים מסוימים, חברות הרשומות במקלטי מס. מדובר בתיקון חוק דרמטי אשר ישפיע על ישראלים רבים המחזיקים בחברות במקלטי מס. אין זה סוד כי ישנם עשרות אלפי חברות הרשומות במקלטי מס בשליטת תושבי ישראל, ועד היום החברות הללו לא שילמו מס בישראל, בין היתר, אם השליטה והניהול עליהן היה מחוץ לישראל. בעלי השליטה הישראלי נקטו בפעולות שונות כדי לבסס שליטה וניהול מחוץ לישראל והסתמכו בעניין זה על חוות דעת משפטיות. כעת רשות המסים מבקשת לקבוע "חזקה הניתנת לסתירה" לפיה יראו את החברות האלה, בתנאים מסוימים, כתושבות ישראל.

בהצעת החוק נקבעה חזקה הניתנת לסתירה בכל הנוגע לקיומם של שליטה וניהול מישראל ביחס לחברה זרה, לפיה בהתקיים התנאים המנויים להלן, יראו חברה זרה כמי שעסקיה נשלטים ומנוהלים מישראל, תוך אפשרות לסתור את החזקה:

א. 50% או יותר מאמצעי השליטה בחברה הזרה מוחזקים על ידי תושבי ישראל; וכן

ב. שיעור המס על רווחי החברה הזרה הינו 15% או פחות; וכן מתקיים גם אחד מאלה:

1- החברה הזרה היא תושבת מדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס; או

2- שיטת המס הנהוגה במדינת המושב הזרה היא שיטה טריטוריאלית;

בנוסף לכך, במסגרת התיקון המוצע, נקבעה הוראה בדבר חובת דיווח על מי שטוען כי החזקה לעיל אינה חלה לגביו. הוראה דומה נקבעה בתיקון 223 לפקודת מס הכנסה שעבר לאחרונה, שעניינו בין היתר, חובת דיווח על מי שטוען כי הינו תושב חוץ למרות התקיימותן של החזקות המספריות לגביו.

ראו גם: מדריך תושבות לצורכי מס, כולל המלצות לתכנון מס

חברה נשלטת זרה
בהצעת החוק נקבעה הוראה חדשה ביחס לחברה נשלטת זרה (חנ”ז), לפיה תיקבע חזקה הניתנת לסתירה, לעניין הכנסות מריבית, תמלוגים ודמי שכירות, אשר ייחשבו כהכנסות פאסיביות לעניין חנ”ז, אף אם הן מגיעות לכדי עסק.
להרחבה בנושא חנ"ז ראו: מדריך להוראות חנ"ז (CFC)

להרחבה בנושא תכנון מס החייב בדיווח, ראו: תכנון מס החייב בדיווח ("תכנון מס אגרסיבי").

תושבים חוזרים ועולים חדשים

ההצעה של רשות המסים לבטל את הפטור למשך עשר שנים מדיווח על הכנסות מחוץ לישראל לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים עלתה על שולחן הממשלה מספר פעמים, אך בכל פעם היא נדחתה. כעת, ההצעה לבטל את הפטור למשך עשר שנים מדיווח על הכנסות בחו"ל לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים חוזרת שוב לדיון כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2017. 

ראו גם:
השינויים הצפויים במיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים 
ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים
תושב חוזר או עולה חדש? חלון הזדמנויות נפתח 
שינוי בהטבות המס לעולים יעודד ירידה

נציין כי משרד העלייה והקליטה, בראשות השרה סופה לנדבר, הצליח ברגע האחרון ועוד לפני ההצבעה בממשלה להוציא מפרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017 את ההצעה לבטל את הפטור שניתן לעולים חדשים ותיקים ולתושבים חוזרים מדיווח על הכנסותיהם בחו"ל. כך יוצא, שנכון להיום, עולים חדשים ותושבים חוזרים ימשיכו לא לדווח על הכנסות מחו"ל. משרד העלייה והקליטה נימק את התנגדותו בטענה כי הביטול יפגע ברצונם של יזמים ואנשים עשירים לעלות לישראל לראשונה או לחזור לישראל לאחר שנים רבות בחו"ל. מדובר גם בחשש רציני לפיו הביטול יגרום לביורוקרטיה מכבידה ולעלויות הכרוכות בהגשת הדו"חות. טענה נוספת הייתה החשיפה לבדיקה של רשות המסים לכאלה שהסתמכו על חוות דעת משפטיות לצורך הזכאות להטבות, ובהתאם לכך לא דיווחו על הכנסות בחו"ל.נציין עוד כי לפני כשנה נפלה הצעה דומה לאחר ששר הקליטה והעלייה דאז, זאב אלקין, הביע התנגדות לביטול ההטבה, והוחלט כי ועדת השרים המיוחדת לעניין התוכנית הכלכלית לא תצביע על סעיף זה.

נזכיר כי בספטמבר 2008 פורסם תיקון לפקודת מס הכנסה אשר נועד לעודד עליה וחזרה לישראל של עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים אשר נכנסה לתוקף בתחולה רטרואקטיבית מינואר 2007. רשות המסים מעוניינת לבטל הפטור מחובת דיווח רק ביחס למי שיגיע לישראל מינואר 2017. בכל מקרה, ההצעה אינה מבקשת לתקן את הפטור ממס לתושבים חוזרים ועולים חדשים. אם ההצעה לבטל את הפטור מדיווח תעבור, אנשים שחיים מחוץ לישראל ושתכננו לחזור לכאן או לעלות עשויים לשקול להקדים את הגעתם לפני ינואר 2017, מועד כניסת התיקון לתוקף. רשות המסים מעוניינת לבטל את הפטור מדיווח כחלק מההשתלבות של ישראל במדיניות של הגברת השקיפות העולמית ושיתופי הפעולה בין רשויות המס בעולם למניעת יצירת מקלטי מס. רשות המסים סבורה כי הפטור מדיווח מעורר קשיים שונים, וכן ליקויים רבים של ישראל במסגרת התחייבויות בינלאומיות, קושי בקביעת שומות מס אמת, ניצול לרעה של הפטור מדיווח, הלבנת הון באמצעות עולים חדשים, קושי ליישם הסכמים לחילופי מידע ביחס תושב ישראל לראשונה ולתושבים חוזרים ותיקים, וביחס לחברות שנשלטות ומנוהלות על ידם.
ראו גם: הון שחור וחובת דיווח לרשות המסים

להרחבה בנושא מיסוי תושבים חוזרים ועולים חדשים, ראו: המדריך הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים (מדריך לתכנון מס)

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

2all - בניית אתרי אינטרנט