מיסוי מימון המונים

אינטרנט|מלווים|החלטת מיסוי|רשות המסים

ד"ר אבי נוב, עו"ד

מאי 2016

שאלת אופן מיסוי מימון המונים (Crowd Funding) היא מורכבת, ומעוררת שאלות רבות הן בהיבטי מס ערך מוסף והן בהיבטי מס הכנסה. אין ספק כי מדובר בפעילות כלכלית מבורכת, המאפשרת מימון עסקים בלי לעבור דרך גורמי התיווך המסורתיים כגון בנקים או גופי מימון חוץ בנקאיים. פעילות מימון המונים היא אלטרנטיבה יעילה לשוק המסורתי של ההלוואות, ובצדק מכונה גם "הלוואות חברתיות." ככל שרשות המסים וכן רשויות אחרות ישכילו לפתח הוראות שאינן מחמירות עם הפעילות של מימון המונים, כך יתפתח תחום חשוב זה. 

רשות המסים פרסמה עד כה שתי החלטות מיסוי בסוגיית מיסוי מימון המונים. ההחלטה הראשונה, החלטת מיסוי 5769/15, עסקה בנושא של קביעת הוראות ניכוי המס במקור ביחס להלוואות מעמית לעמית (P2P) הניתנות באמצעות אתר אינטרנט, שיחולו על החברה המפעילה את האתר, זאת בגין העברת תשלומי הריבית למלווים. החלטת המיסוי החדשה של רשות המסים, החלטת מיסוי 3314/16, עוסקת בחיוב הפעילות בתשלום מס ערך מוסף.

ראו גם: תכנוני המס הבאים: המס שיוטל על הלוואות במימון המונים, גלובס, 27 ביוני, 2016

החלטת מיסוי 5769/15

חברה פרטית תושבת ישראל מפעילה אתר אינטרנט לתיווך במתן וקבלת הלוואות מעמית לעמית. במסגרת אתר האינטרנט, יחידים תושבי ישראל מגישים בקשה מקוונת לקבלת הלוואה מיחידים אחרים תושבי ישראל או מחברות תושבות ישראל. לכל המלווים נפתח חשבון נאמנות בבנק בו הם רשומים כנהנים בחשבון. חשבון הנאמנות משמש את החברה לצורך העברת תשלומים בין המלווים ללווים. החברה איננה צד להלוואות וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה. בהתאם להצהרת החברה, הסיכון כי ההלוואות לא יפרעו ותשלומי ההתחייבות בגין ההלוואה לא ישולמו הינו של המלווים בלבד. למלווים אין כל זכות תביעה מול החברה בכל צורה שהיא לגבי פירעון ההלוואה. זכות התביעה למלווים קיימת אך ורק מול הלווים. בעבור השירותים אותם נותנת החברה היא גובה עמלות מהלווים ו/או מהמלווים. עמלות אלו נגבות על ידי החברה בעת העברת התשלומים בחשבון הנאמנות.

החברה ביקשה מרשות המסים לקבוע הוראות ניכוי המס במקור שיחולו על החברה בגין תשלומי הריבית למלווים. רשות המסים קבעה כי ניכוי המס מתשלומי הריבית יהא בהתאם לקבוע בתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) בהתקיים התנאים להלן:

1.1     ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה תלויה בגורם בלתי וודאי. להלוואות נקבעו מגבלות של סכום קרן ההלוואה ותקופת פירעון קבועה מראש.

1.2     החברה תשמש כמתווכת בלבד במתן וקבלת הלוואות באמצעות אתר אינטרנט. החברה איננה צד להלוואות וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה.

1.3     הסיכון כי ההלוואות לא יפרעו ותשלומי ההתחייבות בגין ההלוואה לא ישולמו הינו של המלווים בלבד. למלווים לא תהא כל זכות תביעה מול החברה בכל צורה שהיא לגבי פירעון ההלוואה. זכות התביעה למלווים קיימת אך ורק מול הלווים.

1.4     למלווים נפתח חשבון נאמנות בבנק בו הם רשומים כנהנים בחשבון ובאמצעותו מבוצעת סליקת ההלוואה.

עוד נקבע כי החברה תהא "החייב" כהגדרתו בתקנות ניכוי מריבית, בגין תשלומי הריבית למלווים. כן הובהר כי החברה תיתן לכל מלווה, אשר נוכה לו מס במקור, אישור ניכוי מס במקור כאמור בתקנה 16 לתקנות ניכוי מריבית.

השאלה היא כמה מס משלמים על הריבית, או במקרה שלנו, כמה מס מפעיל האתר יצטרך לנכות במקור? במישור המלווה, הכנסה מריבית אשר שאינה עולה בגדר הכנסה מעסק, חייבת במס מכוח סעיף 2(4) לפקודה, בשיעורי מס מופחתים כאמור בסעיפים 126 או 125ג לפקודה. התשובה לשאלה היא שזה תלוי בסוג ההלוואה. אם מדובר על הלוואה שקלית, המס המוטל הוא בשיעור של 15% על הריבית, אם מדובר על הלוואה צמודה למדד, שיעור המס יהיה 25% על הרווח הריאלי.

שיעור המס במימון המונים הוא למעשה אותו דבר כמו בכל הלוואות אחרות, אך יש הבדל אחד מהותי הקשור למערכת המסים שעשוי לפגוע באטרקטיביות של המימון האינטרנטי אשר ללא ספק מהווה רכיב חשוב במשק מודרני. במימון המונים יש מלווים ולווים, אך יש גם את הגוף אשר מספק את הפלטפורמה להלוואות בין עמית לעמית (P2P), ובהחלטת המיסוי נקבע כי הגוף הזה מחויב לנכות מס במקור.  

החלטת מיסוי 3314/16

החלטת המיסוי החדשה עוסקת בחברה המפעילה מיזם המאפשר לבעלי עסקים לקבל הלוואות מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. המיזם מהווה פלטפורמה לרכישת חובות של לקוחות על ידי מלווים, בין היתר באמצעות האינטרנט, המבוצעת על סמך חשבוניות מס שהוציאו הלווים לחייבים, ואשר מועד פירעונן טרם הגיע. כך, ניתן ללווים סכום כסף על חשבון תשלום עתידי שהם אמורים לקבל מהחייבים בתמורה לתשלום ריבית מוגדרת מראש על ידי הלווים. החברה ביקשה לקבל את עמדת רשות המסים לעניין סיווג פעילות החברה על פי חוק מס ערך מוסף.

אם נחזור להחלטת המיסוי הראשונה, ובהנחה שמדובר בעסקה או בעסקת אקראי, כאמור בסעיפים 1 ו‑2 לחוק מס ערך מוסף, אזי התמורה תהיה כפופה למס ערך מוסף. אך אם אין המדובר בעסקה או בעסקת אקראי - אזי התמורה תהיה פטורה ממס ערך מוסף. החלטת המיסוי השנייה היא כמובן שונה בעניין זה כמפורט לעיל, והיא אינה נכנסת בגדרו של ההלוואה החברתית הקלאסית.

סיווג כמוסד כספי

א. מלווים להם פעילות ענפה ומחזורי הלוואות משמעותיים החורגים באופן בולט מפעילות בעלת מאפיינים פרטיים יסווגו כ"מוסד כספי" בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף.

ב. הגדרת "עסקת אקראי" בסעיף 1 לחוק קובעת בחלופה הראשונה:

"מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי". על מלווה שאינו בגדר "מוסד כספי", שחלה לגביו חלופה ראשונה להגדרת "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק לדווח על מתן ההלוואה כ"עסקת אקראי" כאמור בתקנה 15 א לתקנות מס ערך מוסף ) רישום (התשל"ו  1976 ).

ג. לאור הוראות תקנה 15 א)ג( לתקנות הרישום  על המלווה לדווח על "עסקת אקראי" רק במקרים בהם סכום התקבולים החייבים במס עולה על סכום מחזור העסקאות של עוסק פטור לענין סעיף  31

ד. הדיווח על עסקת האקראי יהא באמצעות טופס דיווח לביצוע עסקת אקראי " )מס' טופס (8355 וזאת בגין כל סכומי התקבולים החייבים במס שהתקבלו בשל עסקאות האקראי באותה שנת מס. על המלווה להגיש ולהחתים את הטפסים הנ"ל במשרד מע"מ הרלוונטי אליו.

ה. החברה נדרשת בסוף כל שנת מס להעביר למשרד מע"מ בו היא רשומה, רשימה של המלווים העונים על האמור בסעיפים 6 )א (ו - 6 )ב( לעיל.

הסיווג של החברה

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי נוכח פעילות החברה בתחום מתן האשראי ונוכח היקף ותדירות פעילויותיה, החברה תסווג כמוסד כספי לעניין חוק מס ערך מוסף, וזאת גם אם הפעילות מבוצעת באינטרנט.

להחלטות מיסוי נוספות, ראו: החלטות מיסוי רשות המסים

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

2all - בניית אתרי אינטרנט