השינויים במסים ישפיעו על חברות האינטרנט

מחירי העברה|תכנון מס|מיסוי בינלאומי|OECD

ד"ר אבי נוב, עו"ד

נובמבר 2015

ארגון ה-OECD גיבש בשנים האחרונות מדיניות חדשה שעומדת לשנות את מערכות המסים במדינות רבות ותשפיע בעיקר על חברות אינטרנט, לרבות חברות הימורים, משחקים (Gaming) ופורקס (Forex). המדיניות החדשה של ה-OECD נועדה להבטיח שכל מדינה תוכל לגבות את מס האמת שמגיע לה, ובמיוחד לדאוג לגבות מסים אשר חומקים למקלטי מס בהיקף מוערך של כ-250 מיליארד דולר בשנה. מהנתונים שנאספו עולה כי 500 החברות הגדולות בארצות הברית מחזיקות רווחים של יותר מ–2 טריליון דולר מחוץ לארה"ב, ובמקרים רבים באמצעות חברות המאוגדות במקלטי מס.

ראו גם:
האם חברות אינטרנט ישלמו מס בישראל?
עמדת רשות המסים בעניין שינוי מודל עסקי 

הרציונל של שינויי מדיניות המס

המדיניות החדשה נדרשת לדעת קובעי המדיניות בארגון ה-OECD, היות ומערכת המס העולמית גובשה לפני עידן האינטרנט, בתקופה שבה נושא הקניין הרוחני (IP) לא היה משמעותי כפי שהוא כיום בכלכלה העולמית. בנוסף לכך, המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אשר גרם לקשיים פיננסיים ואחרים במדינות רבות, דחף את הממשלות במדינות המפותחות לפעול לחלוקה אחרת של נטל המס בעולם. מדובר ללא ספק ברפורמה הגדולה ביותר במיסוי בינלאומי, מאז שהונחו היסודות למערכת הנוכחית בשנות ה–20 של המאה הקודמת. ברור כי בארגון ה-OECD נחושים לקדם את הרפורמות השאפתניות האלה במיסוי הבינלאומי, אך קיים ספק בנוגע ליישום המלא על ידי מדינות העולם.

ראו גם:
תוכנית ה- BEPS והמאבק בתכנוני מס בינלאומיים  
התוכנית של ה-OECD למאבק בתכנוני מס
המאבק הבינלאומי בתכנוני המס
החשיפה הגדולה של מקלטי מס 

המלצות BEPS

המלצות ה- Base Erosion and Profit Shifting Project BEPS  הוא חלק מפרויקט בינלאומי אשר מקודם על ידי ארגון ה OECD בעידוד ארגון 20 המדינות המפותחות (G20) וזאת כדי להתמודד עם תכנוני מס בינלאומיים של חברות גלובליות המעבירות את רווחיהן לטריטוריות עם משטרי מס מטיבים, ובמקרים רבים למקלטי מס בהם לא מוטל מס כלל.

המלצות ה-BEPS של ארגון ה-OECD באות לידי ביטוי במספר סוגיות עיקריות: השינוי החשוב ביותר הוא בכללי מחירי ההעברה, חברות העושות שימוש במקלטי מס, כגון איי הבתולה, יהיו כפופות לנטל הוכחה כבד יותר מכפי שהיה בעבר בכדי לשלם את המסים במדינת המקלט, בין היתר, הן יצטרכו להוכיח כי במקלט המס יש נוכחות של עובדים ושהרווח המרכזי של החברה מתקבל ממדינת מקלט המס.

בעקבות המלצות BEPS של ארגון ה OECD במדינות רבות בעולם החלו רשויות המס ליישם כללים מחמירים לבחינת "מהות כלכלית" (economic substance) בעסקאות ובקונסטרוקציות משפטיות שנועדו לתעל רווחים למדינות נוחות מס ובעיקר מקלטי מס. נישומים המחזיקים בחברות במקלטי מס חייבים להיערך מחדש ולבחון את מבני המס שלהם כדי לעמוד בדרישות החדשות, ובכלל זה, תשומת לב לסוגיית המהות הכלכלית.

מבחן המהות הכלכלית משמשת בדיני המס בארצות הברית, כחלק אינטגרלי מהמבחנים המשמשים לבחינת מלאכותיות עסקה, ובשמו המלא: דוקטרינת ה-economic substance test. במסגרת מבחן המהות הכלכלית נבחנת השאלה אם בעת עריכת העסקאות הייתה לנישום ציפייה סבירה לרווח (Rice’s Toyota World, Inc. v. Comm’r, 752 F.2d 89 (1985)). ראו גם: אבי נוב, "תכנון מס בינלאומי ונורמות אנטי-תכנוניות: ניתוח משפטי-כלכלי", מיסים יט/2 א-88 (2005).

דיווח כלל עולמי

בהתאם להמלצות ארגון ה-OECD, החברות בעלות הפריסה הבינלאומית יידרשו לדווח ולהקפיד על שקיפות לא רק ברמה המקומית, אלא יצטרכו גם על חלוקת הרווח בין המדינות השונות בעולם, לרבות מקלטי המס הפופולריים. חברות יידרשו לדווח בצורה מפורטת לפי חלוקה למדינות, מהיכן מגיעות הכנסותיהן, היכן מצאים נכסיהן והיכן מועסקים עובדיהן - וכן, היכן הן רושמות את רווחיהן. אין ספק כי הנפגעות העיקריות הן חברות אינטרנט רבות כמו גוגל ופייסבוק, אך גם חברות קטנות ובינוניות ייפגעו מהשינויים הצפויים.

ראו גם:
האם גוגל ופייסבוק ישלמו מס בישראל?
מיסוי תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל
האם גוגל חייבת במיסים בישראל? 

ביטול הסדר קוסט פלוס

בעיקרון, חברות עם פעילות בינלאומית יכולות לערוך תכנון מס בשיטת "קוסט פלוס". בהתאם לתכנון מס זה, חברת האם ממוקמת במדינה שבה המסים נמוכים במיוחד או בשיעור אפס, לדוגמא הונג קונג. חברת האם רוכשת לדוגמא שירותים מחברה במדינה אחרת במחיר המבוסס על חישוב כלל ההוצאות במדינה האחרת שבה שיעורי מס גבוהים יחסית (מרכיב הקוסט), בתוספת כ – 10% רווח (מרכיב הפלוס), ובמקרה זה משולם מס חברות לפי הסכום של הפלוס בלבד. כך יוצא שמשולם מס חברות על חלק קטן יחסית מהריווח. מובן שממשלות ברחבי העולם, ובעיקר מדינות ה-OECD, מתנגדות לתכנון המס הזה, אך שנים רבות שלא עשו דבר בעניין.

אחד השינויים המרכזים של ארגון ה-OECD בהקשר זה הוא שחברות בינלאומיות לא יוכלו עוד לשלם את עיקר המס במדינה או טריטוריה שבה הם רשמו הקניין הרוחני, מבלי שהמדינה העבירה אליה פעילות כלכלית או צוות לניהול סיכוני ההשקעות, כך שהסדר קוסט פלוס לא יעבוד יותר כפי שהיינו רגילים בעבר. מעתה חברות בינלאומיות יצטרכו להתארגן מחדש וכמובן להשקיע יותר בתכנוני המס, לרבות בהקמת מרכזי שליטה וניהול במדינות או בטריטוריות בהן הוקמו חברות המחזיקות בקניין הרוחני.

ראו גם:
גורפים מיליארדים ומשלמים מינימום מס
משטר מס מיוחד בנוגע להכנסות מפטנטים

מחסרון ליתרון

מהפיכת המיסוי הבינלאומי ומחירי העברה עשויה לגרום למשיכת השקעות של חברות זרות לישראל. בהתאם לכך, ביחס למבני השקעה שבהם יש הפרדה בין החברה המרכזת את ה–IP ללא פעילות ריאלית לבין הפעילות הריאלית בחברות נפרדות במדינות אחרות, השאיפה תהיה לרכז ה–IP והרווח במדינות שבהן יש גם הטבות מס תחרותיות, לדוגמא בישראל בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, וגם מהות כלכלית. כך, לחברות בינלאומיות רבות, כמו מייקרוסופט, אינטל, ועוד יש בישראל מרכזי פיתוח הפועלים על בסיס של קוסט פלוס, ואילו הקניין הרוחני מוחזק במדינות אחרות. השינויים האמורים במיסוי הבינלאומי ובמחירי העברה, ביחד עם שכלול הטבות המס, יגרמו לאותן חברות להחזיק את הקניין הרוחני בישראל.

להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות, ראו מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ותכנון מס 

ראו גם: הטבות מס להכנסות מפטנטים 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

 

2all - בניית אתרי אינטרנט