חשבונות בנק של תושבי חוץ

הנחיות בנק ישראל|כספים|מסים

ד"ר אבי נוב, עו"ד

יוני 2015

בעקבות ההנחיות החדשות של בנק ישראל ביחס לתושבי חוץ, הבנקים דורשים הצהרות על הכסף בחשבון. נכון להיום, תושבי חוץ מחזיקים בבנקים בישראל כספים בהיקף של יותר מ־50 מיליארד שקל, וככל הנראה כשליש מהכספים האלה יסווגו כ"כספים בסיכון", כפי שיוסבר בהמשך, וזאת כתוצאה מההנחיות של בנק ישראל.

ההנחיות החדשות של בנק ישראל באות על רקע המגמה הבינלאומית, לרבות כללי ה־FATCA האמריקאיים, המחייבות מוסדות פיננסים בעולם לדווח על כספים של אזרחי ארה”ב לרשויות המס האמריקאיות, ותקן חילופי מידע (כללי CRS של ה־OECD) שמדינות רבות התחייבו ליישם, ביניהן גם ישראל.

כספים בסיכון

בהתאם להערכות שונות, הבנקים בישראל צפויים לסווג בין-15-20 מיליארד שקל של כספים המופקדים על ידי תושבי חוץ (מתוך כ 50 מיליארד שקלים), ככספים בסיכון, כאשר הכוונה היא לכספים המעמידים את הבנק בסיכון גבוה לכך שייחשב כמשתף פעולה עם הלקוח לשם הימנעות או השתמטות מתשלום מסים במדינה אחרת.

הבנקים בישראל החלו לפני כשנה לערוך בדיקות שונות ביחס לחשבונות בנק המוחזקים על ידי תושבי חוץ, ולאחרונה הגבירו את הבדיקות האלה בעקבות ההנחיות החדשות של בנק ישראל. בהתאם להנחיות שנוסחו על ידי המפקח על הבנקים דודו זקן, הבנקים נדרשים לזהות ולאתר את כל הכספים והפיקדונות שהם מנהלים עבור תושבי חוץ ולקוחות שיש להם פעילות שוטפת מחוץ לישראל.

ראו גם:
הבנקים בישראל נגד תושבי חוץ
דיווח מבנקים בישראל לרשויות המס בארה"ב

הנחיות מחמירות

ההנחיות החדשות של בנק ישראל מאפשרות לבנקים להקפיא כספים של תושבי חוץ ולקוחות המנהלים פעילות מחוץ לישראל אשר על פי הערכותיהם חושפים אותם לסיכון בקשר להימנעות או השתמטות מתשלום מסים.

הבנקים בישראל נדרשים להחתים עד סוף 2015 את תושבי החוץ שסווגו בסיכון גבוה על מסמך שלפיו הכסף הופקד בחשבון הבנק דווח כדין במדינות המקור לצורך תשלומי מסים במדינות הרלוונטיות.

בנקים מסוימים בישראל פונים בימים אלה ללקוחות בסיכון ודורשים מהם מסמכים ואישורים שיעידו שהכספים בחשבונות הבנק מדווחים כדין במדינותיהם. חלק מהבנקים דורשים אישור מעורך דין בהקשר זה. בהתאם להנחיות החדשות, הבנקים בישראל נדרשים לא לאפשר ללקוחות בסיכון למשוך את הכספים מהחשבון שלהם במידה ולא הציגו את האישורים הנדרשים כאמור.

לקוחות בסיכון

מהבדיקות שערכו הבנקים בישראל עולה כי עם הלקוחות בסיכון נמנים במיוחד צרפתים, תוניסאים, מרוקאים, טורקים, איטלקים, גרמנים ואנגלים. הבנקים יודעים על הלקוחות האלה היות ורובם פתחו את חשבונות הבנק עם הדרכונים הזרים שלהם ו/או סיפקו פרטים מזהים שונים.

אמנם קיים קושי ביחס לתושבי חוץ רבים אשר פתחו חשבונות בנק בישראל עם תעודת זהות ישראלית שקיבלו לאחר שהודיעו על עלייה לישראל ו/או מסיבות אחרות, וסיפקו כתובות של בתים בישראל. רבים ויתרו מראש על מעמד של "חשבון תושב חוץ" הנהנה מפטורים שונים ממס, אלא החזיקו בחשבון כתושב ישראל.

מודל סיכון

ההנחיות החדשות של בנק ישראל קובעות שיש להגדיר את מודל הסיכון של הבנקים ביחס לתושבי חוץ. כך, לקוחות עם פעילות בינלאומית המנהלים סכומי כסף גדולים מאוד בבנקים הישראליים, ושקיימות לגביהם אינדיקציות שיכולות להצביע על היעדר דיווח של הכספים ו/או תשלום מס, יסווגו כלקוחות בסיכון גבוה. מצד שני, לקוחות, תושבי חוץ, שלא נמצאו לגביהם חשדות ו/או אינדיקציות כאמור יסומנו באופן בולט כתושבי חוץ. בהתאם להנחיות החדשות של בנק ישראל יש להחתים עד סוף 2015 את תושבי החוץ שסווגו בסיכון גבוה על מסמכים כאמור. ביחס ללקוחות שלא סווגו בסיכון גבוה, הבנקים בישראל נדרשים לבצע את התהליך האמור עד סוף 2016.

ראו גם:
חשבון בנק בחו"ל - מדריך
העברת מידע בין מדינות - מדריך

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד 

2all - בניית אתרי אינטרנט