העברת מידע רטרואקטיבית
העברת מידע|OECD|חשבון בנק|חוק
ד"ר אבי נוב, עו"ד
יוני 2015
משרד האוצר הודיע לארגון ה OECD בסוף 2014 כי ישראל תאמץ את הנוהל של חילופי מידע אוטומטיים אודות חשבונות בנק עד תום 2018. השאלה היא האם העברת המידע תהיה רטרואקטיבית? כך או כך, העברת מידע אוטומטי תשפיע במידה ניכרת על יהודים ממדינות שונות שמחזיקים בכספים בלתי מדווחים בישראל, ועלולים להיחשף בפני רשויות המס הזרות, וגם על ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, שעשויים להיחשף בפני רשות המסים.
להרחבה בנושא העברת מידע, ראו:
הוראות רטרואקטיביות
השאלה האם העברת המידע תהיה רטרואקטיבית, תלויה בסוגיה משפטית כללית של קביעת נורמות בעלות תחולה למפרע. בתורת המשפט קיימת רתיעה משינוי מצב משפטי שנעשה רטרואקטיבית, שכן כל אדם רשאי לנהוג בהתאם למצב המשפטי הקיים ולא יתכן שזכויותיו יפגעו, בשל חוק או תקנה, שיחוקקו או יתוקנו, מאוחר יותר וישנו את המצב המשפטי, באופן רטרואקטיבי. הנימוק העיקרי, להתנגדות להוראות רטרואקטיביות, הוא, שאין "מענישים" אדם באמצעות פגיעה בזכויות כלליות וגם בזכויות כספיות, על כך שלא ידע ולא היה אמור לדעת, שהמצב המשפטי, ישונה בעתיד.
הפסיקה הביעה את דעתה בענין הזה, כך למשל נקבע בבג"צ 1149/95 ארקו תעשיות חשמל נ' ראש עירית ראשון לציון, תק-על 2000 (4), 452, נקבע: "בעיקרון, פוגעת חקיקה רטרואקטיבית בלשון החוק, היא פוגעת באינטרסים לגיטימיים של האזרחים, היא פוגעת בתכלית החוק כמכוון התנהגות, היא פוגעת בכללי משחק הוגנים, היא מטילה עלויות כלכליות בכרסמה ציפיות ובהסתמכות על חקיקה קיימת". וכן בע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פד"י מ"ו (2), 765, 777 אומר כב' הנשיא ברק, כתוארו אז: "חקיקה למפרע פוגעת בתפיסות יסוד חוקתיות. היא פוגעת בעקרון שלטון החוק, בוודאות המשפט ובביטחון הציבור בו. היא פוגעת בעקרונות היסוד של צדק ושל הגינות ובאמון הציבור במוסדות השלטון." בבג"צ 1149/95 הנ"ל נאמר עוד: "על כן, מן הראוי להמנע מחקיקה רטרואקטיבית ככל האפשר. מן הראוי כי חקיקה כזו תיעשה במקרים חריגים אך אין באלה כדי לקבוע כי חקיקה רטרואקטיבית היא כשלעצמה פסולה היא בכל מצב ובכל הנסיבות" (ראו גם בג"צ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור, פד"י נ(2), 793, 818-817 (להלן: "פרשת זנדברג").
החלפת מידע כיום
האם ניתן לבצע כיום העברת המידע רטרואקטיבית, בהתבסס על ההוראות בעניין העברת מידע הקיימות באמנות המס? לכאורה לא, בהתבסס על העיקרון של אי-תחולה רטרואקטיבית. אולם רשות המסים סבורה אחרת. כך, בחוזר מס הכנסה בעניין חילופי מידע בין מדינות אמנה, תחת הכותרת בקשת מידע לגבי תקופה שלפני כניסת אמנת המס לתוקף, נאמר כך: "ככלל אמנת המס נכנסת לתוקף מיום אשרורה. יש אמנות בהן נקבעה תחולה רטרואקטיבית ובכל מקרה יש לבדוק את נוסח האמנה. עם זאת, מקובל לפרש את אמנות המס באופן שמאפשר מידע גם לגבי מידע המתייחס לתקופה טרם כניסתה לתוקף וזאת בכפוף לנוסח האמנה, סוג המידע אותו ניתן להחליף, הכוונה המשתמעת מהאמנה ומסעיף חילופי המידע והדדיות מצד המדינה האחרת". הפרשנות שמציגה כאן רשות המסים אינה הגיונית ואף מנוגדת לפסיקה האמורה לעיל.
החלפת מידע אוטומטי
תהליך האימוץ וההטמעה בישראל של תקן של ארגון ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים (CRS) Common Reporting Standard, אינו פשוט. היישום של חילופי המידע אמור להתבצע באמצעות הסכמים מיוחדים ו/או שינויים באמנות המס הקיימות בין הרשויות הרלוונטיות במדינות המשתתפות. בהתאם לנוהל של ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים, המוסדות הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח וכדומה) יערכו הליך לזיהוי של בעלי החשבונות המוחזקים בהם. בשלב הבא, הם יעבירו לרשות המסים מידע הכלול הן את היתרות בחשבון והן את ההכנסות בנוגע לבעלי חשבונות תושבי מדינות זרות, ורשות המסים תעביר את המידע לרשויות זרות באופן אוטומטי אחת לשנה.
אם נסתמך על הניסיון העולמי בהקשר זה, ניתן להעריך כי החלפת המידע לא תהיה באופן רטרואקטיבי. לדוגמא, ההוראות בעניין החלפת מידע שנוסחו על ידי הרשויות בשוויץ קובעות שאין להן תחולה רטרואקטיבית. כך גם, ההסכם להחלפת מידע בין הונג קונג לארצות הברית שנחתם בשנת 2014 קובע ברמת העיקרון שאין לו תחולה רטרואקטיבית, למעט אם המידע רלוונטי למיסים שהוטלו אחרי כניסת ההסכם לתוקף.
כך או כך, ניתן לצפות כי עד ליישום המלא של הנוהל תורגש תנועה של כספים בלתי מדווחים מהבנקים בישראל ובחו"ל. עם זאת, יש להביא בחשבון כי ייתכן ומדינות מסוימות, כמו ישראל, יבקשו לקבוע הוראות בעלות תחולה רטרואקטיבית. בכל מקרה, ביחס לחשבונות בנק בלתי-מדווחים, מומלץ לבחון הגשת בקשות לגילוי מרצון.
להרחבה בנושא הנוהל לגילוי מרצון, ראו:
גילוי מרצון ביחס לחשבון בנק זר
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד
