מיסוי פעילות באינטרנט של חברות זרות
חברה זרה|מוסד קבע|מס הכנסה|אינטרנט|אמנת מס
ד"ר אבי נוב, עו"ד
אפריל 2015
חברות אינטרנט זרות המקיימות פעילות עסקית בישראל, כמו גוגל ופייסבוק, עשויות להתחייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיהם עשויות להתחייב במס ערך מוסף, כפי שעולה מעמדת רשות המסים אשר פרסמה לאחרונה הנחיות למיסוי פעילות של חברות זרות בישראל, כמפורט להלן. בנוסף לחיוב במע"מ, בתנאים מסוימים, ולגבי חלק מהחברות, הן עשויות להתחייב גם במס הכנסה.
ראו גם:
מדריך למיסוי סחר אלקטרוני
רשות המסים נגד חברות אינטרנט
רשות המסים פרסמה בתחילת חודש אפריל חוזר מס הכנסה בנושא מיסוי חברות אינטרנט, המסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל - כחייבות במס בישראל. הצורך בחוזר נבע לטענת רשות המסים מההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו, ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה. לחוזרי מס נוספים בתחום דיני המסים והמיסוי הבינלאומי, ראו: חוזרי רשות המסים
ראו גם:
מיסוי הכנסות של חברות אינטרנט
מיסוי תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל
מוסד קבע
בהתאם למצב החוקי הנוכחי, הכנסות חברה זרה ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה במידה והן הופקו בישראל. אם החברה הזרה היא תושבת מדינה עימה יש למדינת ישראל אמנת מס, תחויב החברה הזרה במס בישראל, רק אם פעילותה הגיעה לכדי מוסד קבע. ההגדרה של המונח מוסד קבע באמנות המס, היא מקום עסקים קבוע העומד לרשות המיזם, או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לחתום על הסכמים בשם המיזם.
החוזר החדש של רשות המסים מבהיר כי לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית", מוסד קבע יכול להתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של החברה הזרה היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים כמו: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי החברה הזרה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע; החברה הזרה מעניקה לסוכן שלה בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את החברה הזרה; וכן תנאים נוספים.
להרחבה בנושא "מוסד קבע", ראו: "מוסד קבע" באמנות המס
להרחבה בנושא אמנות מס של ישראל, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס)
אציין בהקשר זה, את תוכנית ה- BEPS והמאבק בתכנוני מס בינלאומיים המשותף לארגון ה- OECD ומדינות ה-20 Gאשר דן, בין היתר, בהשלכות המס של הכלכלה הדיגיטלית. ה-OECD מציע את האפשרות למסות פעילות שעולה כדי "נוכחות דיגיטלית משמעותית". המשמעות היא אימוץ למעשה של גישה רחבה לפרשנות המונח "מוסד קבע".
ראו גם:
שינויים במיסוי רווחים באינטרנט
ארגון ה-OECD ממליץ על מיסוי חברות אינטרנט
לעניין פרשנות אמנות למניעת כפל מס, ראו:
פרשנות אמנות למניעת כפל מס
דברי ההסבר של ארגון ה-OECD
חישוב המס של החברה הזרה
החוזר החדש של רשות המסים עוסק גם בשאלה כיצד יש לייחס הכנסות של החברה הזרה למוסד הקבע שלה בישראל. הרשות מסתמכת על גישת ה- OECD לפיה יש לייחס למוסד הקבע בישראל את הרווחים שהיה יכול להרוויח אם היה נפרד מהחברה הזרה תוך התחשבות בפעולות שבוצעו, בשימוש נכסים ובסיכונים שנלקחו.
בהתאם לעמדת רשות המסים, ייחוס הרווחים יתבצע בשני שלבים - הראשון הוא ניתוח הנתונים כאילו מוסד הקבע הוא ישות נפרדת, והשני הוא תמחור העסקאות הפנימיות לפי עקרון "הזרוע הארוכה" בשיטות "מחירי העברה" ובהתאם בוחנים מה היו ההכנסות על השירותים הניתנים אלו היה הגוף הישראלי נפרד לחלוטין מהחברה הזרה.
להרחבה בנושא מחירי העברה, ראו: מדריך למחירי העברה (Transfer Pricing) כולל המלצות לתכנוני מס
מס ערך מוסף
לעניין החיוב במס ערך מוסף, החוזר החדש של רשות המסים קובע, כי חברה זרה המקיימת פעילות עסקית מהותית בישראל באמצעות האינטרנט, חייבת ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיה חייבות במע"מ. לדוגמא, חברה זרה המפעילה אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום המופנים לצרכנים ישראלים, תהיה חייבת ברישום במשרדי מע"מ והכנסותיה יחויבו במע"מ.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
