העברת מידע בענייני מס והסודיות הבנקאית
  

תושב חוץ|רשות המסים|חילופי מידע|חשבון בנק 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

אפריל 2015 

השינויים החדשים בנושא חילופי המידע בין מדינות בענייני מסים מהווים את "המסמר האחרון" בארון הקבורה של הסודיות הבנקאית. במאמר זה נסקור בקצרה תיקוני חקיקה מתוכננים וכן הסכמים בינלאומיים אשר מדינת ישראל מתכוונת לחתום עליהם אשר יאיצו את הליכי החלפת המידע בענייני מסים בין מדינות, לרבות מקלטי מס אשר יגרמו לכך שהיא תקבל כמות עצומה של מידע. אחת הבעיות בהקשר זה היא שרשות המסים תוכל לנצל את המידע הרב שייצבר כדי להתעמר בנישומים. בנוסף למידע אודות תושבי ישראל רשות המסים תתחיל בקרוב לקבל מידע מהבנקים אודות תושבי חוץ, והיא תוכל להעביר את המידע לרשויות המס במדינות הרלוונטיות. 

שתי יוזמות חקיקה המקודמות על ידי רשות המסים עוסקות, בין היתר, בזיהוי מידע בנקאי והעברתו למדינות אחרות. חקיקה אחת עוסקת בזיהוי בעל חשבון בנק, והיא תאפשר לשר האוצר לבצע שינויים דרמטיים בסודיות הבנקאית. החוק יעניק סמכויות לשר האוצר להתקין תקנות אשר יחייבו מוסדות פיננסים, ובכלל זה בנקים, לברר את הפרטים של בעלי הזכויות בחשבונות המופקדים אצלם ולחייבם להעביר את המידע לרשות המסים. חקיקה נוספת תאפשר לממשלה לחתום על הסכמים בינלאומיים בנושא החלפת מידע בענייני מסים לרבות האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע, דבר שישפיע לרעה על הזכות לחיסיון בנקאי. לעניין זה, ראו: חילופי מידע לפי הסכם בין–לאומי: הצעת חוק 

בנוסף ליוזמות החקיקה החדשות, רשות המסים החלה להשתלב במגמה הבינלאומית של חילופי מידע אוטומטיים. משרד האוצר הודיע לאחרונה כי מדינת ישראל תאמץ את התקן לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות בנק עד תום שנת 2018. 

העברת מידע אוטומטי בין מדינות באופן יעיל מחייב קביעת נוהל משותף ומקובל הכולל התייחסות לסוגי המידע שמוסדות פיננסיים יחויבו להעביר למדינת התושבות של לקוחותיהם. המידע יכלול בין היתר התייחסות לסוגי הכנסות, כמו ריבית וני"ע. כמו כן המידע יכלול התייחסות לשימוש בתאגידים המשמשים להסוואת הבעלים שביושר של ההון. הנוהל המקובל שייקבע לצורך העברת מידע אוטומטי יכלול התייחסות לתהליך מיוחד של דיו-דיליג'נס אשר יבוצע על ידי בנקים ברחבי העולם לחשיפת בעלי חשבונות בנק. במסגרת הדיו-דיליג'נס, בנקים ומוסדות פיננסיים יצטרכו לוודא את הפרטים האישיים של הלקוחות שלהם, לרבות מקום מושבם לצרכי מס. 

ראו גם:
ההסכם המולטילטרלי של ה-OECD להחלפת מידע
התקן לחילופי מידע אוטומטיים
האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע
חילופי מידע לפי הסכם בין–לאומי: הצעת חוק
העברת מידע אוטומטי בענייני מסים
 

יוזמות החקיקה כאמור והשינויים בזירה הבינלאומית בכל הקשור בהעברת מידע בין מדינות בענייני מס, גורמות לכירסום מתמשך בסודיות הבנקאית. בעבר, הסודיות הבנקאית הייתה ערך עליון, ואולם בשנים האחרונות נוצרו סדקים רבים בערך זה. המדינה שהובילה את המהלכים שגרמו לסדקים בסודיות הבנקאית היא ללא ספק ארצות הברית. ההליכים המשפטיים והקנסות נגד בנקים בשנים האחרונות, הובילו לשינויים מרחיקי לכת בסודיות הבנקאית. בעקבות ארצות הברית, מדינות רבות באירופה משתפות כעת פעולה עם ארגון הOECD  והן קובעות נורמות חדשות הגורמות לשחיקת הסודיות הבנקאית. 

עוד בטרם הבשלת תהליכי החקיקה האמורים, משרד האוצר הודיע לאחרונה לארגון ה-OECD כי מדינת ישראל תאמץ את התקן לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות בנק (Common Reporting Standard - CRS) עד תום שנת 2018. כמו כן, נוהל חדש של בנק ישראל מחייב את הבנקים לדרוש מלקוחותיהם הזרים, בין היתר, להצהיר על כך כי שולם מס כדין במדינה הרלוונטית על הכספים שבחשבונותיהם. 

לסיכום, נראה כי המידע שייצבר ברשות המסים בעקבות תיקוני החקיקה המתוכננים והחתימה על ההסכמים הבנלאומיים שנסקרו במאמר זה, יגדילו  במידה ניכרת את כוחה של רשות המסים מול האזרחים. לאור המגמה החדשה בעולם להסיר את הסודיות ולהעביר מידע בענייני מס, ולאור העובדה כי רשות המסים נוטלת חלק פעיל בקידום היוזמות האלה, הרי שצפוי כי ישראלים רבים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, יסגרו את חשבונות הבנק ו/או יעבירו את כספם לבנקים אחרים, ואף יבקשו לעשות שימוש בנוהל גילוי מרצון אשר רשות המסים פרסמה בספטמבר 2014.

 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד 

2all - בניית אתרי אינטרנט