בנלי טל נגד פקיד שומה גוש דן
 

מיטב השפיטה|דיווח|עסק|מערער|פסילת ספרים 

ד"ר אבי נוב, עו"ד  

דצמבר 2014 

פסק דין ע"מ 4199-11-11, בנלי טל נגד פקיד שומה גוש דן, שניתן על ידי כב' השופט יונה אטדגי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 14.12.14, עוסק בערעורים על פסילת ספרים ושומות שהוצאו למי שכלל לא היה מעורב בעסק, ופתח תיק על שמו רק בשל לחץ אביו, שהוא בעל העסק האמיתי. להלן הקטע המרכזי בפסק הדין לעניין קביעת החייב במס. 

רקע עובדתי

1.    המערער 1 (להלן ‑ בנלי) היה רשום בספרי הפקיד שומה גוש דן כבעל עסק של אלומיניום ושיפוצים (להלן ‑ העסק) במשך השנים 2004‑2009. בכל השנים הללו, מלבד אחת (2006), התקבלו דיווחים על מחזור עסקי אפס או שלא נמסר כל דיווח. הפקיד שומה גוש דן פסל את ספרי העסק, לאחר שנמצא, כי לא דווחו הכנסות של העסק באותן שנים. לאחר פסילת הספרים, הוציא הפקיד שומה גוש דן שומה לפי מיטב השפיטה לכל השנים הללו, בהתבססו על פרמטרים מסוימים.

המערערת 2 (להלן ‑ אורית) היא אשתו של בנלי, ובהתאם לכך הוצאה השומה גם כלפיה. המערער 3 (להלן ‑ דוד) הוא אביו של בנלי, וצורף כמערער נוסף בהתאם להחלטת כב' השופט אלטוביה מגן, שדן בערעור בשלביו המקדמיים, מהטעם שיפורט להלן.

2.    המערערים טוענים כי הבעלים האמיתיים של העסק הוא דוד, וכי בנלי פתח תיק במס הכנסה בקשר לעסק על שמו, לאחר לחץ שהפעיל עליו אביו, משום שהוא לא רצה לפתוח עסק על שמו בשל חובות ונושים שהיו לו. המערערים טוענים כי בנלי לא היה מעורב בעסק בכל צורה שהיא וכי כל רווחי העסק הגיעו לידיו של דוד בלבד. לפיכך, לטענתם (המשותפת), החבות במס על ההכנסה של העסק מוטלת על דוד ולא על בנלי.

3.    פקיד שומה גוש דן טוען כי מאחר שבנלי פתח את התיק של העסק על שמו, הרי שהחבות במס על הכנסות העסק מוטלת עליו. נוסף לכך מפנה הפקיד שומה גוש דן לראיות נוספות המוכיחות לטענתו כי בנלי הוא הבעלים של העסק. לטענת פקיד שומה גוש דן, פסילת הספרים נעשתה כדין, וגם הפרמטרים לפיהם נקבעה השומה סבירים ומבוססים.

4.    בטרם דיון, עלי לדחות טענה של המערערים שהתייחסה להחלטת כב' השופט אלטוביה מיום 8.1.12. באותה החלטה שהורתה על צירופו של דוד כמערער נוסף, נכתב כי המערערים דאז (בנלי ואורית) "ייחשבו גם כנאמנים".

מיהו החייב במס?

5.    סעיף 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א‑1961 (להלן ‑ הפקודה)קובע:

"מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:...".

המס מוטל, אפוא, על מי שגרם להפקת או לצמיחת ההכנסה.

אדם זה איננו חייב, כמובן, להיות מי ש"באצבעותיו" ממש הפיק או הצמיח אותה הכנסה, אך כדי לחייבו במס על אותה הכנסה, נדרש שתהיה לו תרומה ממשית להפקתה או לצמיחתה. באופן זה ניתן, למשל, לחייב גם מי שלא עבד בעצמו בעבודה מסויימת שהפיקה הכנסה, אם הוא שפעל להשגת אותה עבודה, או שהעמיד את הכלים, הידע או המקום לביצוע אותה עבודה. וכן ניתן באופן זה לחייב אדם שהשקיע השקעה כספית במיזם מסוים שהפיק לאחר מכן הכנסה, גם אם הוא לא פעל בעצמו להפקתה, וכיו"ב. יחד עם זאת, בכל אותם מקרים נדרש, לצורך חיובו של אותו אדם במס בגין ההכנסה שהופקה, שתהיה לו תרומה מהותית להפקתה.

המסקנה הנובעת מכך היא שאם אדם מסוים נרשם בספרי פקיד שומה גוש דן כבעליו של עסק מסוים, הגם שרישום זה מהווה חזקה ראייתית משמעותית לכך שהוא הגורם להפקת ההכנסה מאותו עסק, עדיין לא ניתן לשלול ממנו את האפשרות לסתירתה של חזקה זו, כך שיוכיח שלא הוא הפיק את ההכנסה מאותו עסק, אלא אחר, ושעל כן יש לחייב את האחר במס בגין אותה הכנסה.

6.    גם השאלה מיהו הנהנה מההכנסה שהופקה, כלומר: למי מגיעים רווחיה, איננה נותנת תמיד מענה לשאלת החיוב במס על אותם רווחים, הגם שוודאי שיש לה משקל ראייתי מוגבר לצורך ההכרעה הנדרשת. כך, מי שעשה "שימוש בהכנסה" על ידי העברתה לאחר, ימשיך להיות מחויב במס, משום שהמקור להפקת ההכנסה נותר אצלו.

לעומת זאת, מי שגרם ל"ניכור" או "עיתוק" ההכנסה לאחר, יפסיק להיות מחויב במס ובמקומו יחויב במס האדם שאליו היא הועתקה, משום שהמקור להפקת ההכנסה הועבר ממנו אל האחר (ראו: ע"א 1107/03 טהורי נ' פקיד שומה ת"א 2, פ"ד נט(1) 337, 342; פרופ' אהרון נמדר, מס הכנסה, מהדורה שלישית, עמ' 78‑89).

7.    לענייננו. בנלי העיד בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו, כי העסק היה בבעלותו, בניהולו ובשליטתו הבלעדית של אביו, דוד; כי אין לו שום קשר לפעילות העסק, הוא לא הכיר את הלקוחות ואת הספקים, לא ביצע כל עבודה בעסק, לא קנה ולא מכר סחורה, לא נתן כל שירות לעסק, לא היה מעורב בהוצאת החשבוניות ולא הכיר את יועץ המס (פרח צדוק) שטיפל בספרי העסק. לדבריו, פתיחת העסק על שמו נכפתה עליו בעקבות לחצים שהפעיל עליו אביו, שנמנע מלפתוח עסק על שמו בשל חובות ונושים שהיו לו, וזאת כסיוע לפרנסת משפחתו. הוא העיד כי הוא לא נהנה כלל מהכנסות העסק, שעברו כולן לאביו.

במשך אותה תקופה הוא עבד כשכיר בעבודות אחרות, בתחום המסעדות (בפרוטוקול הפגישה של בנלי עם המפקח מוטי לוי, מיום 13.2.11, שצורף לתצהירו של לוי, צוין כי הוא מנהל את מסעדת הטבון והמנגל בתל‑אביב), ללא שום קשר לתחום של העסק הנדון.

לצורך העסק נדרש היה גם לפתוח חשבון בנק, שאף הוא נפתח על שמו מאותו הטעם שהעסק נרשם על שמו (חובות שהיו לאביו), ולשם גם הופקדו חלק מהכנסות העסק, אך ההפקדות לא בוצעו על ידו, וכל ניהול החשבון נעשה על ידי אמו, לה ניתן יפוי כח לפעול בחשבון. את משכורתו הוא הפקיד באותו חשבון, וממנו גם משך "סכומים שעזרו לי להתקיים" (עמ' 19 לפרו'), אך לדבריו גם חלק ממשכורתו הועברה להוריו כדי לסייע להם בפרנסתם.

8.    דוד תמך בתצהיר עדותו הראשית (סעיפים 1‑17) ובחקירתו (עמ' 2‑16) במלוא גירסת בנו. הוא אישר כי לבנלי לא היה כל חלק בהכנסות העסק וכל התמורה התקבלה על ידו בלבד. כן אישר כי לבנלי לא היה כל חלק בניהול העסק, הוא לא עבד בו, לא הכיר את הלקוחות והספקים, לא נתן כל שירות לעסק, לא היה מעורב בהוצאת החשבוניות ובניהול הספרים ולא הכיר את יועץ המס. כן אישר, כי בנו פתח את העסק על שמו בעקבות לחצים שהפעיל עליו, כיוון שהוא עצמו לא רצה לפתוח את העסק על שמו בשל חובות ונושים שהיו לו.

9.    פקיד שומה גוש דן טען, לעומת זאת, כי בנלי מנוע מלהתכחש לבעלותו בעסק ולחבותו במס בשל ההכנסות שהופקו ממנו, לאחר שהוא פתח תיק במס הכנסה על שמו. לדבריו (סעיף 4 לתצהיר המפקח לוי), בנלי חתום על הדו"חות שהוגשו בגין העסק. יצויין, כי מלבד דו"ח אחד (לשנת 2006), לגביו העיד בנלי (עמ' 7 לפרו'): "לא זוכר שחתמתי, אבל זה נראה כמו חתימה שלי", ביחס לשאר הדו"חות הוא העיד, כי הוא אינו יודע מי חתום עליהם. 

10. דעתי היא, כי למרות הרישום שעל שם בנלי ולמרות הראיות שהפקיד שומה גוש דן הפנה אליהן, כף הראיות הכללית והסתברותן מטה את הכף לכיוון גירסתו של בנלי:

א.    לא הוצגה ולו ראיה אחת, שתצביע על כך שבנלי היה מעורב באופן כלשהו בניהול העסק, בעבודות שבוצעו במסגרתו, בהשגת העבודות, בקשר כלשהו עם הלקוחות או עם הספקים וכיו"ב.

ב.     מעדותו במשרדי מע"מ של מר עדי ויטלין, מפקח בניה במוסדות החינוך של עיריית רמת גן, שם בוצעו חלק גדול מעבודות העסק, כעולה מהחשבוניות שהוצגו, עולה, כי דוד עבד בשנים רבות בתחום האלומיניום עם מוסדות החינוך, וכי הוא הכיר את דוד בלבד (עדותו צורפה כנספח א' לתצהיר בנלי).

ג.     בנלי עבד כאמור, באותה תקופה, כשכיר, בעבודות אחרות לחלוטין, בתחום המסעדות.

ד.     העסק נפתח סמוך לאחר שחרורו של בנלי מהצבא.     לא היה כל הגיון בפתיחת העסק על שמו של בנלי, שלא היה לו כל ידע או נסיון בתחום זה, לא הכיר את הלקוחות ואת הספקים ולא תרם באופן כלשהו לעסק, מלבד זאת שנכנע ללחצי אביו, כדי להשתמש בשמו ככסות מפני נושיו וחובותיו.

ה.    העסק נוהל מביתו של דוד (המפקח לוי אישר זאת בעדותו, עמ' 24). כמחצית (לפחות) מהתקופה הרלבנטית לערעור זה, בנלי התגורר מחוץ לבית הוריו.

ו.      גם עדותם של בנלי ודוד, לפיה, בנלי לא נהנה באופן כלשהו מרווחי העסק, לא נסתרה והפקיד שומה גוש דן לא עשה כל נסיון להפריכה.

11. הראיות הנוספות שפקיד שומה גוש דן הפנה אליהן אינן אלא המשך ישיר לאותה התנהגות.

12. אולם, אף באותן ראיות שהציג הפקיד שומה גוש דן ‑ פגישותיו של בנלי עם המפקחים ‑ ניתן למצוא סימוכין לכך, שבנלי לא היה באמת הבעלים של העסק, אלא אביו.

13. אמת, התנהגותו של בנלי ראויה לגינוי. קרוב לודאי, שיש בה גם פן פלילי. אך לצורך קביעת החבות במס על ההכנסה שהופקה מהעסק, אין לנו ענין בהענשתו של מי שהציג את עצמו כבעל העסק, למרות שהוא איננו זה, אלא ענין לנו בחיובו של מי שהפיק באמת אותה הכנסה, כלומר במקור ההכנסה.

14. באשר למערערת אורית טל. שומת המס הוצאה גם כלפיה מתוקף היותה אשתו של בנלי, ולא מעבר לכך.

15. יחד עם זאת, כתוצאה מהאמור לעיל יש לבטל את הקיזוז בסך 12,676 ש"ח שנעשה בשכרו של בנלי כנגד הפסדי העסק בשנת 2006.

16. נוסף על כך, על פי האמור בסעיף 7 לנימוקי השומה, המערער לא דיווח על מלוא הכנסותיו כשכיר בשנים 2004‑2005, כדלקמן: בשנת 2004 הוא לא דיווח על הכנסה בסך 14,792 ש"ח ובשנת 2005 הוא לא דיווח על הכנסה בסך 2,161 ש"ח.

יש לחייב, אפוא, את בנלי טל במס על הכנסות אלה.

גם חיוב זה יש להפנות כלפי בנלי בלבד ולא כלפי אורית, מהטעם הנזכר.

המשך פסק הדין מתייחס לסוגיות נוספות, ויש לעיין בפסק הדין שפורסם לצורך השלמת הדברים. 

תוצאה

הערעור של בנלי טל מתקבל כמעט במלואו, למעט חיובו בהכנסות שלא דווחו על ידו כשכיר (בעבודות אחרות), כמפורט בסעיף 16 לעיל, וביטול הקיזוז בשכרו כנגד הפסדי העסק, כמפורט בסעיף 15 לעיל. 

לפסקי דין נוספים בתחום המיסוי הבינלאומי, ראו: פסקי דין מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי   

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של פסק הדין ובכל מקרה אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים