המצב החוקי לאחר תיקון 68

עידוד השקעות|מפעל מועדף|חברה מועדפת|הטבות מס

 
להלן תיאור המצב החוקי לאחר תיקון 68 ‑ תנאי זכאות לקבלת הטבות מס, מתוך חוזר 3/2012 של רשות המיסים בנושא תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון אשר פורסם ביום 10 ביוני 2012. להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות, ראו מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ותכנון מס.

לחזרה לעמוד הראשי, ראו: חוזר בנושא תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון.

החוק כנוסחו ערב תיקון 68, קבע מנגנון הטבות מורכב ביותר, אשר יצר במקרים רבים חוסר ודאות אצל המשקיעים ביחס לשיעורי המס שהיה עליהם לשלם בפועל, ועל כן היה בו כדי לפגוע באופן משמעותי ביכולתה של המדינה למשוך השקעות לתעשייה.

במסגרת תיקון 68, נערך שינוי מקיף בסעיף 51 לחוק. בנוסף לסימן ב' (הטבות במס בשל מפעל מוטב) בפרק השביעי לחוק אשר ככלל, נותר רלוונטי לגבי מפעלי תיירות בלבד, נוסף סימן ב'1 לחוק (הטבות במס בשל מפעל מועדף) שבו עוגנו הסדרי הטבות המס ל"חברה מועדפת" שבבעלותה "מפעל מועדף", וכן נוסף סימן ב'2 לחוק (הטבות במס לחברות בשל מפעל מועדף מיוחד) שבו עוגנו הסדרי הטבות המס ל"חברה מועדפת" שבבעלותה "מפעל מועדף מיוחד".

חברה מועדפת

במסגרת תיקון 68, התווספה לסעיף 51 לחוק, הגדרת המונח "חברה מועדפת" שהיא חברה בעלת "מפעל מועדף", שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה (כך שלמעשה חברות כאמור אינן זכאיות עוד להטבות המס מכח החוק), ואשר מתקיימים בה כמה תנאים נוספים, כפי שיפורטו להלן. חברה כזו תהיה זכאית להטבות מס.

במסגרת הגדרת "חברה מועדפת" נקבע כי "חברה מועדפת", יכול ותהיה אגודה שיתופית או שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות, ובלבד ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל. שותפות שברצונה לקבל מעמד של "חברה מועדפת" אינה יכולה להיות שותפות שכל השותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. אין חובה על החברות המחזיקות בשותפות הבאה בגדר המונח "חברה מועדפת", להיות בעליהן של "מפעל תעשייתי" ואין כל מניעה שאחת או יותר מהשותפים בשותפות רשומה שהיא חברה מועדפת, תהיה חברת החזקות, חברת שירותים וכיוצ"ב.

שותפות בה מחזיקות מספר חברות, תעמוד בהגדרת "חברה מועדפת", רק אם השותפות עצמה היא בעלת "מפעל מועדף". יובהר כי, לא יראו בשותפות כ"חברה מועדפת", כאשר החברות השותפות (אחת או יותר) הן בעליו של המפעל התעשייתי ולא השותפות עצמה.

"חברה מועדפת" צריכה לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 51 לחוק הקובעים בין היתר: כי החברה צריכה להיות רשומה בישראל, השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל, היא בעלת "מפעל מועדף", ועוד.

מפעל מועדף

הגדרת המונח "מפעל מועדף" במסגרת סעיף 51 לחוק, החליפה למעשה את הגדרת המונח "מפעל מוטב" (כנוסחו עד לתיקון 68), אך רק לעניין "מפעל תעשייתי" שאינו "מפעל תיירותי" כהגדרת מונח זה במסגרת סעיף 40א לחוק.

"מפעל מועדף" הוא "מפעל תעשייתי" העומד בתנאי "מפעל בר תחרות" המופיעים במסגרת סעיף 18א לחוק, או שהוא בא בגדר המונח "מפעל בר תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת" כפי שהוגדר בסעיף 51 לחוק. בהתאם להוראות סעיף 18א לחוק, יש לבחון את עמידת המפעל בתנאי ההגדרה על כל הכנסתו בשנת המס מהמפעל המועדף. בנוסף, בוטלה האפשרות שהייתה קיימת עד לתיקון 68 לבחינת תנאי "מפעל בר תחרות" בחישוב ממוצע של שלוש שנות מס או בחישוב החלק הנוסף בשל הרחבת המפעל. התיקון לחוק קובע כי הבחינה תיעשה בכל שנה לגבי מחזור המפעל בשנת המס השוטפת בלבד.

יובהר כי לגבי "מפעל מועדף", לא קיימת דרישה לביצוע "השקעה מזערית מזכה" בנכסים יצרניים, וכן לא קיימת דרישה לבצע "הקמה" או "הרחבה" של מפעל, או להודיע על "שנת בחירה" כפי שהיה נדרש מ"מפעל מוטב", ערב התיקון לחוק.

לאור הוראות סעיף 18א לחוק כנוסחו לאחר תיקון 68, תנאי "מפעל מועדף" יבחנו בכל שנה ושנה כאשר הטבות המס יינתנו בכל שנה בה המפעל עומד בתנאים הקבועים בחוק. בחינת התנאים יבוצעו ביחס לכלל הכנסתה המועדפת של החברה וללא חלוקת מחזור ההכנסות של החברה לרבדים שונים בהתאם למפעליה המאושרים והמוטבים של החברה.

הכנסה מועדפת

"הכנסה מועדפת" היא הכנסה הנובעת מפעילותו בישראל של המפעל המועדף. תיקון 68 הוציא למעשה לפועל, את מדיניותה של רשות המסים כפי שהייתה נהוגה עובר לתיקון 68, בה נקבע שהטבות המס מכח החוק יחולו רק על פעילותו של המפעל בישראל.

פעילות ייצורית שאינה מבוצעת בישראל הן באופן ישיר על ידי המפעל (באמצעות אתר ייצור מחוץ לישראל) והן על ידי שימוש עקיף באמצעות קבלני משנה מחוץ לישראל ‑ תביא לפגיעה בהטבות המס של המפעל על פי חלקה היחסי של פעילות הייצור המבוצעת מחוץ לישראל מתוך סך פעילות הייצור של המפעל, וזאת באמצעות מנגנונים שנקבעו ופורסמו בהחלטות מיסוי שונות בעבר. עוד יצוין כי, לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין השותפות בה יש חברה ממשלתית בבעלות ממשלתית מלאה, ולגבי חברה מועדפת שהיא אגודה שיתופית שמחילה עליה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ושבין חבריה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה ‑ יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה כאמור, המיוחס לחברות שאינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. הגדרת המונח "הכנסה מועדפת" כוללת מספר חלופות, כמפורט להלן:

הכנסה ממכירת מוצרים

הכנסה ממכירת מוצרים המיוצרים במפעל, לרבות הרכיבים המרכיבים את המוצר ומיוצרים במפעל אחר. הגדרת "הכנסה מועדפת" ממעטת הכנסה שהופקה או נצמחה במכירת רכיבים שמקורם במכרה, במפעל אחר להפקת מחצבים או במפעל לחיפוש או להפקה של נפט.

הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר

הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר, שאינו בבעלות קרוב של בעל המפעל, על פי ידע שפותח במפעל.

הכנסה מתמלוגים

הכנסה הנובעת ממתן זכות שימוש בידע שהתקבלה בשל שימוש בידע או תוכנה שפותחו במפעל, וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בעד שימוש כאמור.

יצוין כי לגבי כלל ההכנסות האמורות שמקורן בחלופה (3) להגדרת המונח "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק, נדרש אישור המנהל כי הכנסות אלו נלוות לפעילות הייצורית של המפעל המועדף בישראל (יובהר כי חברה לא תוכל לכלול במסגרת הכנסתה המועדפת הכנסה מתמלוגים במידה ופעילותה אינה כוללת פיתוח המגיע לכדי עסק, וכאשר הכנסתה תסווג כהכנסה מכח סעיף 2(7) לפקודה).

הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ

הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, שאישר ראש המחקר למינהל ופיתוח תעשייתי. קביעת הכנסה כאמור כ"הכנסה מועדפת" באה בהמשך למדיניות רשות המסים לאשר הטבות מס מכח החוק לגבי הכנסה משירותי מו"פ שאושרה על ידי המדען הראשי כפי שהייתה נהוגה גם קודם לתיקון 68.

יש לוודא שתושב החוץ הזכאי לקבל את זכויות פרי המחקר והפיתוח המבוצע על ידי מפעל מועדף, הוא "בעל הזכות שביושר", ואין זה שירות הניתן לתושב ישראל בעקיפין (שכן, במקרה כאמור, הכנסה ממו"פ לתושב ישראל איננה באה בגדר "הכנסה מועדפת").

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל avinov@bezeqint.net

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של החוזר

2all - בניית אתרי אינטרנט