פרשנות רשות המסים למונח עסק

פעילות מסחרית|מבחני עסק|הכנסה

להלן עיקרי פרשנות רשות המסים לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה לעניין הכנסה מעסק או ממשלח-יד. ראו גם: מהו עסק?

כללי

סעיף 2(1) דן בשלושה סוגי הכנסה:

(א) הכנסה מעסק;

(ב) הכנסה ממשלח-יד;

(ג) הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי.

עסק

בפקודה אין הגדרה ממצה למונח עסק, ולכן יש לבחון כל מקרה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה. המבחנים העיקריים העולים מהפסיקה הינם כמפורט להלן:

(א) מבחן המחזוריות (התדירות), יכולת המקור להניב תקבולים חוזרים ונשנים.

(ב) מבחן הארגון והניהול - קיום מנגנון של שליטה, ניהול ופיקוח.

פעילות מסחרית מהי?

פעילות מסחרית עומדת ביסוד קיומו של עסק ומהווה תנאי עיקרי לקיום עסקת-אקראי. פעילות מסחרית מאופיינת בעיקרה בסיכון כלכלי מסוים הקיים בהפקת ההכנסה, להבדיל מהכנסה הנובעת מעבודה או מהכנסה, שהיא תשואה על הון. המבחנים הפרקטיים להבחנת פעילות מסחרית, שנקבעו בפסיקה, הינם כמפורט להלן:

(א) אופי הנכס: אופי הנכס נקבע בכפוף לפעילות העסק. יש נכסים שמעצם טבעם הם נכסים המשמשים בפעילות מסחרית, כגון חומרי-גלם או בגדים בחנות-בגדים; ויש נכסים שמטבעם מהווים נכסי השקעה או הון, כגון איגרות-חוב ומקרקעין, ובלבד שאינם בידי סוחר בניירות-ערך או סוחר במקרקעין.

(ב) ידענות, בקיאות ומיומנות: בין מומחיותו של הנישום עצמו ובין ניצול ידע ובקיאות של אחרים שאיתם יש לו קשר מסחרי או קשר של יחסי-אמון. בית-המשפט קבע, כי מידת הבקיאות הנדרשת על-מנת שתיראה העסקה מסחרית אינה חייבת להיות מומחיות עילאית. די בכך שעושה הפעולה מתמצא יפה בתחום העסקות, יודע לטפל בהן, מכיר את השוק ומשכיל להעריך את סיכויי ההשקעה או שהוא נעזר בשותף, או יועץ בעל ידע כאמור. ככל שגדולה התמצאותו או מיומנותו של מקבל ההכנסה בפעילות הנדונה כך תגדל הסבירות שהמדובר בפעילות מסחרית.

(ג) תקופת ההחזקה:ככל שתקופת ההחזקה של הנכס קצרה יותר כן גדלה הסבירות שהפעילות הינה פעילות מסחרית. אין אמת-מידה המצביעה באורח מדויק מהי תקופת החזקה קצרה או ארוכה לצורך העניין, והדבר תלוי, בין-השאר, באופי הנכס. בנכסי מקרקעין, לדוגמה, תקופת החזקה של חודשים מספר נחשבת עדיין תקופת החזקה קצרה המעידה על פעילות מסחרית. בפרשות בן-ציון ואליסן לעיל, נחשבו תקופות של שמונה חודשים או 11 חודשים לתקופות החזקה קצרות המעידות על קיום עסק.

(ד) טיפוח, יזמות, שיווק (השבחה): נישום המשביח בפעולות שונות ערך של נכס, פעילותו זו מצביעה על פעילות מסחרית יזמית. לצורך מבחן זה, די אם כיוון הנישום את מועד המכירה של נכס פלוני בהתאם לתנודות השוק, לאחר שקיים מעקב מתמיד בנושא, כדי לקיים מבחן זה. המשמעות הרגילה של יזמות פירושה נטילת יוזמה בידי אדם פלוני.

שיווק:אם מערכת שיווק מצביעה בדרך-כלל על מנגנון עסקי ועל קיום עסקה.

(ה) ההיקף הכספי:עסקה בהיקף ניכר תצביע על היותה עסקה מסחרית, כפוף לנסיבות כל עניין ועניין. היקף העסקה ייקבע ביחס לכלל משאביו של הנישום ולכל פעילותו האחרת. אך מבחן זה כשלעצמו אינו מצביע בהכרח על קיום עסק ויש לראות בו מבחן-עזר בלבד.

(ו) מימון:מימון הפעילות בהלוואות מבנקים או באשראי ספקים מצביע על פעילות מסחרית. היקף מימון זר גדול ביחס להון העצמי של הנישום מעלה את הסבירות שמדובר בפעילות מסחרית. עלות האשראי ותנאיו השונים הינם מבחן נוסף לעניין אופי הפעילות.

(ז) ייעוד התמורה:כאשר מוחזקים פקדונות או נכסים נזילים אחרים כדי לממן פעילות שוטפת, יראו אותם בדרך-כלל כחלק אינטגרלי של העסק. לעומת-זאת, ייחשבו פקדונות שיעודם הוני לנכס השקעתי.

(ח) מבחן ההיגיון המקצועי וחוש המומחיות: בבואנו להכריע בסוגיה אם לפנינו עסקה מסחרית אם לאו, יש לבחון את העסקה במבחנים השונים המפורטים לעיל ולראות את התמונה בכללותה.

אין מדובר במבחן "מתמטי" ברור אלא שימוש במה שמכונה "חוש המומחיות של המשפטן". לצורך זה יש לבחון גם את הנסיבות הספציפיות של העסקה הנדונה, ואם אין בנסיבות אלה כדי לתת לעסקה, הנראית במבט ראשון כעסקה מסחרית, גוון הוני.

בפסק-דין דוד אמיד נ' פ"ש ירושלים, שם נפסק, כי עולה מאיראן, שהעביר לישראל כמויות רבות של טקסטיל ומכרן ברווח, רווח זה הינו הוני; הואיל והתברר, שמטרתו היתה לעקוף את חוקי המטבע של איראן על-ידי הוצאת סחורות, במקום הוצאת מטבע אסורה, ועם מכירת הסחורות התכוון להשקיע את התמורה בבניית בית-מלון בירושלים.

(ט) כוונת רווח - לפי עמדת הנציבות, היעדר כוונת רווח אינה פוגמת בקיום עסק.

הרחבת המונח עסק

קיימת מגמה בהלכה הפסוקה להרחיב את המונח עסק ולראות בגדר הכנסות עסקיות גם הכנסות אינטגרליות לעסק של הנישום, כגון הפרשי-הצמדה על מילוות מועדפים, שרואים אותן כהכנסה לפי סעיף 2(1) ולא כהכנסה במסגרת סעיף 2(4). על הגדרת המונח "אינטגרליות" ודרך השימוש בה ראה הדיון להלן בסעיף 2(4).

על-פי הלכות קי.בי.ע., שחל, חמרים לבנין, שוק חקלאי, פלאזה, רואים פעילות מימונית, שהינה קבועה וחלק מתמיד מעסק, כפעילות עסקית, אף אם מדובר בעסק יצרני או קבלני. ניתן ללמוד לעניין סוגיה זו אף מחוק מס-ערך-מוסף, שם נקבע, כי יש לזקוף למעביד הכנסה משווי השוק של מכירת ארוחות לעובדים במפעל ויש לזקוף למעביד הכנסה משווי השוק של העמדת אשראי לעובדים - כהכנסה מעסק.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל avinov@bezeqint.net 

יש להסתמך אך ורק על הנוסח הרשמי של דברי הפרשנות, ובכל מקרה אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

2all - בניית אתרי אינטרנט