ניכוי קנס כהוצאה לצרכי מס
חברה|בנק לאומי|כופר|רשות המסים
ד"ר אבי נוב, עו"ד
פברואר 2015
האם קנס, כופר או עיצום כספי אחר, שמשלם נישום לרשויות בישראל או בחו"ל, יכול להיות מוכר כהוצאה לצרכי מס? בטור זה נבחן האם הקנס ששילם בנק לאומי לרשויות בארצות הברית יוכר כהוצאה לצרכי מס. מדובר בסוגיה שרשות המסים וגם בתי המשפט בישראל עדיין לא נדרשו להתמודד אתה.
להרחבה בנושא ניכוי הוצאות, ראו: ניכוי הוצאות – מבוא
פרשת בנק לאומי
בנק לאומי הסכים לשלם במסגרת הסכם כופר עם משרד המשפטים האמריקאי והרשות לשירותים פיננסיים בניו יורק, קנס של 1.6 מיליארד שקל (400 מיליון דולר) וכן נשא בעלויות עורכי דין ורואי חשבון בהיקף של כ–250 מיליון שקל. כ-600 מיליון שקלים מסכום הקנס שולמו על ידי הבנק בישראל, כ- 500 מיליון על ידי החברה הבת בנק לאומי שווייץ וסכום דומה על ידי החברה הבת, בנק לאומי ארצות הברית.
במסגרת הסכם הכופר שבנק לאומי חתם עם הרשויות בארצות הברית, התחייב הבנק כי לא ידרוש מרשות המסים האמריקאית להכיר בתשלום של לאומי ארה"ב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. לפיכך, הבנק לא יוכל לבקש הכרה כהוצאה לצורכי מס לגבי הסכום של כ-500 מיליון שקלים מהקנס. ביחס ליתרת הקנס, בנק לאומי יכול להגיש בקשה לרשות המסים להכיר בקנס כהוצאה.
אם תתקבל הבקשה של בנק לאומי מרשות המסים להכיר בעלויות הקנס ששילם לרשויות האמריקאיות כהוצאה מוכרת לצורכי מס, הדבר יחסוך לבנק תשלומי מסים בהיקף של מיליוני שקלים. מצד שני, אם הבקשה תידחה, אי־ההכרה בתשלום יגרום לכך שבנק לאומי יידרש לשלם מס כאילו רווחיו היו גבוהים מכפי שנרשמו בפועל.
עמדת הרשויות בשוויץ
בשנת 2014, הבנק השווייצי קרדיט סוויס, אשר נקנס בסכום של 2.6 מיליארד דולר על שסייע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מסים, ביקש מרשויות המס בשווייץ להכיר בשליש מהקנס כהוצאה מוכרת. אמנם בחודש ספטמבר 2014 הממשל השווייצי קבע כי החלק העונשי בקנסות שהוטלו על הבנקים לא יוכר כהוצאה לצורכי מס, ואילו התשלומים שהאמריקאים דרשו לקבל כהחזר רווחים שהיו לבנק, יוכרו בשווייץ לצורכי מס.
בישראל, הסוגיה תגיע לבית משפט
בישראל סוגיה זאת עדיין לא הוכרעה על ידי רשות המסים ו/או בתי המשפט. ככל, שהתשלומים לרשויות האמריקאיות ייחשבו כהוצאה לצורך ייצור הכנסה, הרי שיש להכיר בהם לצורכי מס. במקרה של בנק לאומי, ההוצאה בגין תשלומי הקנסות נועדה לאפשר לבנק להמשיך להתקיים, בדומה להוצאה לצורך רכישת מלאי וציוד, ולכן מדובר בהוצאה לייצור הכנסה.
סוגיה נוספת רלוונטית בהקשר זה היא תקנת הציבור. השאלה היא האם התרת ההוצאה בגין תשלומי הקנסות פוגעת בתקנת הציבור? ככל שמדובר בתשלומים במישור הפלילי, הרי שרשות המסים עשויה שלא להכיר בהם לאור הפגיעה בתקנת הציבור, ואולם אם ניתן יהיה לסווג את התשלומים כקנס במישור האזרחי, הרי שרשות המסים לא תתנגד.
בעניין זה, השופט רובינשטיין בע"א 10011/07, פור חברת לניהול תיקי השקעות בע"מ, אומר "... כשם שהמחוקק, הרשויות ובתי המשפט מצווים ועושים להיאבק במניפולציות ובהערמות בתחום המס, שמטבע הדברים מועד לפורענויות אשר כאלה, שכן מטבע האנוש רבים הם שאינם ששים לתשלום מס - כך חובתם גם לתת יד לכך שהנישום לא ייפגע בלא צורך, במובן של מס אמת ...".
במידה ובנק לאומי ורשות המסים לא יגיעו להסכמה בעניין זה, לאור מורכבות העניין וההיקף הכספי, הסוגיה תגיע לבית המשפט. הניסיון מלמד כי גם בשלב זה, קיים סיכוי לפשרה והסכמה ביחס לסוגיה זאת.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד
